התשובה הכי בסיסית היא: "כדי לא להחליף סוג אחד של מחלות לאחר".
רוב האנשים התחילו את דרכם לטבעונות מטעמי אידיאולוגיה. הפעולות שלהם בנדון: החלפת בשר בסויה ופחמימות (לרוב ריקות). מה עשינו בזה?
החלפנו פוטנציאל למחלות של כלי דם ולב למחלות כמו סכרת.
אז בואו ננסה להבין את הנושא לעומק ולפעול למען בריאותנו, ולא רק לטובת החיות.
כאשר אדם רגיל צורך מוצרים בסיסיים קלאסים, הוא יוצר בתוכו חוסר איזון בין שני סוגי תאים: תאים בריאים ותאים לא בריאים.
תאים בריאים רוצים לצרוך דברים "טבעיים" בשביל קיום תקין.
תאים לא בריאים מתקיימים מתזונה שהיא לא טבעית, אך נותנת תחושה של סיפוק.
התאים הבריאים מקיימים את החיים שלנו כמו: מתן כוח לשרירים, איזון של פעילות הלב, העברת מסרים למוח ועוד...
לתאים לא בריאים, יש דימיון לאלו הראשונים, אבל בפועל, הם עניים במבנה שלהם ולא מצליחים לפעול ולהפעיל את גופנו כמו שצריך (מכאן דרך אגב מתחילה הבעיה שרובנו נמצאים בעייפות כרונית). ההתרבות של תאים חולים אלה תלויה בכמות האוכל הלא טבעי, השקרי. (דרך אגב, משקל הגוף לא בהכרח משחק כאן תפקיד).
חלק מהתאים האלה, הם הדברים המיותרים בגופנו כמו: אבנים, מלחים, נוזלים, שומנים, רעלים ועוד שמתישבים אצלנו בכל חלקי הגוף שבהם יש מקום (ותאמינו, יש הרבה מקום).
לצערנו, אצל רובנו אחוז התאים החלשים והחולים גדול יותר מאחוז התאים החזקים,
וזה הכל עניין של זמן עד שהם ינצחו.
לצערי, עם גדילת כמות המוצרים התעשייתיים, כל דור שנולד, הוא יותר ויותר חלש.
המחלות נהיות יותר ויותר צעירות.
"לא עלינו ולא עליכם"!
הגוף שלנו מסוגל להתמודד עם המצב, עד שלב מסויים. הוא משתדל לעצור את התהליך בשיטות שונות כמו: בעיות תיאבון, סוגים שונים של רגישות בקיבה ושילשולים (סליחה על הנושא הפחות מתאים לאוכל), בחילות, אפילו נזלת ועוד. אנחנו לא מצליחים לשנות את התפריט, כי התאים החלשים שלנו ממשיכים לדרוש את המוצרים שמביאים להם סיפוק,
ובסופו של דבר איבר כזה או אחר נפגע. תתפלאו, אבל אפילו ראיה לא טובה יכולה להיות תוצר לוואי של אוכל שקרי (למרות שבכל בעיה בגופנו יש עוד אספקטים נוספים).
כל דבר שנראה לכם שלא קשור בתזונה שקורה בגוף שלנו, בפועל כן קשור. מדובר בזרימת דם איכותי לאזור, כמויות החמצן וכו'.
באיזשהו שלב, הגוף הטבעי "מרים ידיים" ומוותר וכך אנחנו מקבלים בעיות כאלה ואחרות.
תסתכלו מסביב, במבנה של אחוז גדול מהאוכלוסיה שכנראה עוד לא הרגישו בהפסד הגדול, אבל את ההפסד הויזואלי כבר רואים. כואב הלב על הילדים השמנים, ועל הבחורות עם צלוליטיס. זה לא עניין של יופי, זה עניין של תחזית בריאות. ואת זה אפשר לעצור ואף למנוע.
בשביל זה צריך מודעות, רצון והרבה כוח! כן, זה ממש לא פשוט. התאים השקריים והחולים לוחשים לנו באוזן ללא הפסקה "בא לי..................................".
לתאבון הלא פוסק של המצב השקרי אין שום קשר לצרכים האמיתיים של הגוף. מכאן מתחיל הסיפור של אכילת יתר.
הדבר הזה מניע אותנו להשקיע את כספנו באוכל מזיק ובכך להרוס את עצמנו, בשביל שאחר כך, נשקיע מכספנו על תרופות שרק יקטינו את הסימפטומים, אבל להחזיר את הגוף למצב הטבעי, הם כבר לא יצליחו.
אפשר להגיד שהתזונה השקרית ממש שולטת במוח שלנו, או לפחות משפיעה על הכיוון.
היא תלויה בדחפים שלנו, זה המרכז החומרי של האמוציות והמחשבות המודעות.
המוח תלוי בכמות החמצן והמינרלים שמביא הדם, ואם יש חוסר באלה ועומס ברעלים, אז הוא פשוט לא יפעל בצורה תקינה. מכאן גם בעיות הקשורות לעניין: קשב וריכוז, זכרון או מקרים יותר קשים כמו אוטיזם או אלצהיימר.
תשאלו מה הקשר?
את התשובה המדוייקת ניתן למצוא כאן.
אנחנו מעודדים אנשים לעצור את זה. בואו נגדיל את המודעות סביבנו, זה יקל לתמוך אחד בשני ולגדל דור יותר חזק.
כאשר מתחילים לראות תוצאות, מתפלאים, למה לא ידענו על זה קודם ואז מתחיל השינוי האמיתי.
ת'אמת בשלב הבא אתה מסתכל על אחרים ולא מבין בשיא התמימות, למה האחר לא רוצה בשינוי החשוב הזה. למה עדיין יש עדיפות לתרופות והורדת סימפטומים ולא בריפוי האמיתי מבפנים. ולמה בכלל צריך לחכות לסימפטומים במקום לבנות בסיס טוב לבריאות עתידית.
מאחלים לכם באהבה רבה חיים טובים לכל אורך הדרך!